|
משקה את עיניי דמעות
וסדקי נרפים
מיתרי לבי חורקים
כואבים יותר מדי
זה אמור לא להיות ככה?
נשימות כבדות
אצבעות שמקישות את
כבודתם על המקלדת
בכה חוזק ונשימותיי
נעשות קשות אחרי
שורה אחת ועוד אחת
שנופלת מלבי.
מתקלף עם הגשם
נסחף באוויר כמו
באמצע הים החשוך
מתפרק
מתפרק
באמצע הים החשוך
מתקלף שוב.
נוגע במילים מתפרקות
מתפרק
במילים מתפרקות
במילים מתפרקות
אני מתפרק. |
|
|
ברוכבי על הסוס
שאלתי את עצמי
"איך לעזאזל אני
מגיע
לסוקולוב?".
"קח פה ימינה"
העיר הסוס.
"אתה סוס! אתה
לא מדבר!"
עניתי.
"גם אני הייתי
מופתע כשדיברת,
בהמה".
טיפש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.