[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שרה ברחובות
/
לא גמור

פרק מתפרק.

אז מה עכשיו? אולי קפה? שלוש פעמים כבר עשיתי ביד היום. לא
מצאתי על מה לחשוב. מרוב בלגן ופנים מתחלפות, עצרתי על אורי.
ניסיתי להבין מאיפה זה בא לי ככה, ואני חושבת שהצלחתי לפענח את
ההתנהלות הזאת של הכוס שלי. זה כנראה משהו שקשור בחוסר הערכה
עצמית. אולי איזה ניתוק מהווג'ינה. אולי היא מגעילה אותי
לפעמים, אז אני מצוותת לה רק גועל כמותה.

כן, ע. הייתה יפה מדי בשביל הכוס שלי. תמיד אמרתי לה את זה.
אפילו את א. לא הצלחתי ורציתי על השפתיים שלי. ע.צ. נראתה כמו
פיתרון הולם לבעיית מציאת הדמות לפנטזייה, אבל אותה צריך יהיה
לזיין. לא להיות מזוינת על ידיה. יש דברים שפשוט יודעים.

אז אני רציתי איזה ליקוק פולשני. ואורי... אורי כנראה מספיק
ניטרלי כדי להתאים. וגם זקן. ושיער לבן. ומשקפופר. וגבר. אה,
כן. גבר. וכלום לא מושך אותי בו, אבל הוא מוכר. כולם יודעים מי
זה אורי. והוא מבריק גם. אפילו גאון. לדעתי. הוא הכי מצחיק
אותי מכל הפאנל של האנשים שיושבים איתו בתוכנית. למרות שאתמול,
איך שהתנשקנו רצתי להקיא, אני לא בטוחה שזה היה קשור לזה.

פעם כדי להדליק את עצמי הייתי מדמיינת שכלב יורד לי. כלב כלב,
אמיתי. אם לא הייתי חרמנית לפני, אז זה היה עוזר לי להעצים את
התחושות. אבל זה לא קרה לי מספיק פעמים כדי לדווח על זה
למישהו. אולי פעמיים. אחרי הכלב לא באו יותר חיות וילדים. אני
בסדר, באמת.

אם מישהי הייתה מספרת לי שהיא מדמיינת חיות כשאני יורדת לה
הייתי מתה. ואז נוגסת לה בדגדגן. לא תולשת לה אותו, אבל משחררת
אגרסיה באופן מחושב ומתחשב. למה אני תמיד חרא? או שכולם חרא,
ועושים את אותו דבר, כותבים לעצמם, ולאף אחד לא מספרים.

שכחת את הכוס אמו הורוד נצנצים שלך אצלי. גם ככה אין לי איפה
לתקוע אותו. הוא מחכה לך מתחת לספה. תבואי כשאני לא בבית. לא
נפגשים יותר ככה. זה מזיין לי את הצורה. ובכלל. כשהיית פה
ושאלת מה עוד נשאר, עניתי שכלום. אפשר להגיד שזכרתי והעדפתי
לשמור את זה לעצמי. התבאסת עלי שלקחתי את המפתח. לא הייתה
ברירה, את יודעת. לא ניסיתי לבאס אותך בכוח. זה נגמר, לא עושה
לך יותר דווקא. עושה מה שרוצה, מאהבה לשאר העולם, ופחות להשתין
לכיוונך. לא יפה להגיד ככה, אבל ככה זה.

אל תבואי היום. בחיאת. טיפה תיעלמי לי. רק קצת. שיעבור שבוע
אחד בלי שתהיי. לא צריך שכל הזמן הפנים היפות שלך יצוצו. תשני
אווירה. אולי תתחילי לצאת עם גברים? יכולת לפני. לפני שהכרנו
היה לך איזה עניין עם מישהו. אמרת שהוא חתיך ושהוא עושה לך את
זה, אבל שלא תוכלי להתאהב. אז תמצאי אותו שוב, לא? הוא ממש היה
בקטע שלך.

כוס אמו על הקטע הזה...
מזל שאת לא מחפשת אותי פה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מגבעתו של האמן
היא תעודת הזהות
שלו.

חניבעל לקטר
בחופשה בצרפת,
ינואר 1985


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/9/07 10:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרה ברחובות

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה