"אהבה היא תלות. מתוקה, מסחררת חושים, גורמת להתרוממות רוח,
אבל עדיין תלות. ואישה, כשהיא עצמאית באמת, אינה תלויה באף אחד
ובשום דבר. לכן, אישה עצמאית באמת לא אוהבת אף אחד. היא לא
נקשרת לאף אחד, לא מתגעגעת לאף אחד, לא מחכה לאף אחד ולא דואגת
לאף אחד. אישה עצמאית באמת הינה חופשית לחלוטין. חופשית
ממוסכמות, מאמונות ומחשש "מה יגידו". אישה עצמאית באמת אינה
מתביישת מלהיות עצמאית, מעבר לזה - היא גאה בכך".
   "אישה עצמאית באמת אינה יודעת מהי אכזבה כי אין לה
ציפיות. היא לא יודעת מהי קנאה כי אין בה אהבה. היא לא יודעת
מהו עצב כי אין בה שמחה. היא לא יודעת מהו רעב כי אין בה שובע.
היא לא יודעת מהו כאב כי אין לה הנאה. היא לא יודעת מהו אובדן
כי אין בה פחד להפסיד. היא לא יודעת מהו כעס כי אין בה רגישות.
היא לא יודעת מהו בכי כי עיניה יבשות כמדבר באופן תמידי. היא
לא יודעת מהו מוות כי אין בה חיים".    
   "אני לא אישה עצמאית". - חשבה בעודה עומדת מול המראה שבחדר
אמבטיה. - "אז נכון שאני חיה ומתגוררת לחוד ממנו. אז נכון שאני
מפרנסת את עצמי בכבוד ללא עזרה של אף אחד. ועדיין, אני לא
אישה עצמאית באמת. אחרת לא הייתי משתוללת מקנאה בזמן שהוא
שוחח עם מישהי, עשה לה עיניים ופיזר לה חיוכים. לא הייתי
מתאכזבת כה קשה בשל כך. לא הייתי זורקת לו בפרצוף 'בן זונה',
מפנה את גבי והולכת. לא הייתי בוכה לאורך כל הדרך הביתה. לא
הייתי בוכה גם כעת, בעודי מביטה בעיניים של עצמי, עיניים זהות
בצבען לשלו. לא הייתי כואבת, לא הייתי אוהבת. ולא הייתי מייחלת
למוות שיביא וייקח אותי מכאן. הייתי פשוט פועלת בנדון. כי רק
אם לבי יידום ונפשי תשתחרר מכל אשר מחזיק אותה על פני האדמה,
רק אז אהפוך לאישה עצמאית באמת"...
                                                           
                      15.09.2007, ירושלים