יציאה מהמגירה / מחשבה בין הסמטאות |
געגוע חודר מבעד לחושך,
מדיר מעיניים שינה.
הוא הפצעים והוא התחבושת,
מנגן בין חומות מנגינה נושנה.
מר ומתוק
חוברים לאושר,
קרוב ורחוק
לסבל כמעט.
אם רק אכנע -
אעצום עיניים,
לא תהא עוד העיר
רק את.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|