אם תערבי לעיני, אארוב לעת ערב,
עוד בטרם ערבית ארבב ערדלים.
מספינתי אז ארד, בידי ארים חרב,
ערפילים מסביבי וארומת ערים.

ערום כארסן, להרגיע ארינה
שיר ערש מתוק על ארמון בערב,
אך כשארדים המשמר, וראשי רק ארכינה
ארוסך הערל ירביצני על גב.

"ערפד ארור!" ארתח וארשיע,
ארגום אריחים על עורפו הארוך.
הוא ירוץ כמו ארנב, אך גם אם אריע,
ערגונך התערער ואין בך עוד רוך.

ערפיח ארור יערבל את עיני
כשאריץ כוסות ערק, ערל ערירי.
ארנקי אז אריק, וארה בוודאי
בארגז שארע שם באורח מקרי.