|
כיסא מרופט עם זיפים
לא יותר ממשענת נטולת משמעות.
לבד, כי אין אחר שירצה בטובתה
היא הרי רק המשענת
לרגעי המשבר של העולם.
עטופה בבד ישן, מתפורר
שאיש כבר מזמן לא חושב להחליפו
עוברים אחד אחרי השני בשרשרת
מעגל תמיכה על גב אחד
ואין איש שיקשיב לה.
לבד, כי אין אחר שירצה בטובתה
היא הרי רק המשענת
לרגעי המשבר של העולם.
ואין יותר, הם לא שווים אותה
או שמא - היא לא שווה אותם
אבל היא לבד וכואב לה
ומדוע עזבו אותה כולם
שלובים עם האושר - שפעם,
היה מנת חלקה?
28.08.07 |
|
|
איש אחד נכנס עם
ידיד וידידה
למסעדה, אז הוא
אומר למלצר:
אוקיי- אנחנו
מזמינים:
לי- מונדה,
לה- זניה,
ובשבילו תביא
ספגטי.
אז המלצר אומר:
מה, אתה לא הולך
לעשות מזה משחק
מילים?
אז האיש אומר
לו:
בוא-לא-נז,
אוקיי?
הבנתם? בולונז?
בוא-לא-נז?
גם אפרוח ורוד
לא מצליח תמיד
להצחיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.