על המדף,
עטופה בתוך קרטון,
בו-בת חרסינה,
פנים מצויירות בעיפרון.

חנות מלאה אבק,
היא סגורה שם שנים,
עם נפש כלואה,
רואים זאת בפנים.

והיא כל כך יפה,
היא כל כך עדינה שזה חבל,
האם מישהו שאל אותה אם היא רוצה להיות פה בכלל?

אין קונה, היא סגורה,
היא גם לא למכירה,
היא בובה לראווה,
את עצמה לא מכירה.

בגדים יפים,
מלאה באיפור,
גם השיער מקסים,
אך אין לה סיפור.

והיא כל כך יפה,
כל כך עדינה שזה חבל,
האם מישהו שאל אותה אם היא רוצה להיות פה בכלל?

חסרת הבעה, חסרת נשמה,
עומדת לבד בחושך,
הרגשה לא נעימה.

מחכה לאותו היום,
שמישהו אותה יגנוב,
מאותה חנות חשוכה ומאובקת,
שנמצאת בקצה הרחוב.

והיא כל כך יפה,
כל כך עדינה שזה חבל,
האם מישהו שאל אותה אם היא רוצה להיות כאן בכלל?

עוד יום נגמר,
המנעול ננעל,
האם מישהו שאל אותה אם היא רוצה להיות כאן בכלל?