פטישי חיים דופקים
הם אינם עוצרים.
בורח אני בין מעברים צרים,
אך בסוף נפגע!
קשה לקום להתרומם
והפטיש שוב הולם...
מרוצץ, שובר, פוגע
שברי הנפש מתפזרים,
ולאחר זמן קם, נמלט!
מחפש חלקיי הנפש
ואמצא אחד או שניים
אך רבים לא ימצאו.
אמשיך לברוח
עד אשר אמצא כוך:
שקט,  שבו אין זעם פטישים
אשב אצחק  בשלווה אחיה. עד-
שצלקת, פצע, חבורה יזכירו
את חלקיק הנפש שאבד
ואלך שוב לחפשו,
אך לא מצאו.
אפצע. החור יגדל
נפער תהום - חלל
אין יודע האם נפשי תשרוד
היא מפרפרת בקרבי, ואז-
לפתע נראה אשר אבד לי:
יפה תהיה שיער ארוך-
נישק.
והנפש הגוססת
תתאחה ,תבריא, וכך נחייה לנצח
היא ואני-
נפש אחת!