עייפה, אבל לא מסוגלת להירדם.
עצובה, אבל לא מסוגלת לבכות.
רעבה, אבל לא לאוכל.
תשושה, אבל לא מספיק כדי ליפול.
לא מסוגלת לראות, אבל רואה את הסוף.
לא מסוגלת להפסיק, למרות שכבר נגמר.
החלל הריק שבתוכי מתמלא בכלום אינסופי.
זו מין תחושה כזו, שכבר אין תחושות.
אז אם המוות כל כך קרוב עכשיו,
איך זה שאני ממשיכה לחיות? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.