רוח ערב קרירה ביום שרב
מלטפת את מצחי ברוך,
בתוכי אני שומע את הניגון המכושף -
ביום כזה הכל יכול לקרות.
פצעים ועלבונות הגלידו גלד,
מונחים בחיקו של האתמול,
מביט אל העולם והנה, הפלא ופלא,
הארגמן הופך פתאום כחול.
פזמון: אני חי, אני נושם, אני צופה למרחוק
אל הדברים המופלאים אותם צריך לשתוק.
עיניים נפגשות ואת אלי קרובה -
הכל מתחיל ומסתיים באהבה.
שירת הילדים בי מתפעמת
ויש לה הד וטון, ויש לה תוואי.
מחר בבוקר שוב תזרח השמש,
קרניה יענגו אותי כשי.
פכים קטנים בוראים את התוחלת
ורגעים חולפים בונים סיפור חיים.
רוח של סתיו בלבי פותחת דלת
אל ים הרגשות והצבעים
פזמון: אני חי... |
