|
דיי
אני כבר לא יודע מה האלים רוצים ממני
כאילו מנסים להוכיח לי
שכל בחירה שלי היא טעות
אני כבר לא סוחב בעליה
קחי אותי ממרגלות האולימפוס
אני הרי שלך מזמן
תעשי בי מה שתרצי
הרי תמיד ידעת לגרום לי לבכות
ואם תסרבי
אני אבנה לי בית בחצר שלך
כדי שיום אחד תבואי לבקש ממני כוס סוכר |
|
|
לעולם אל תנסו
לכתוב בכוונה
תחילה, כתיבה
טובה יוצאת
בפתאומיות, ברגע
של יצרתיות.
הסופרת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.