מיקי היה בן 28 כשהכיר אותה.
היא הייתה יפה כל כך, היה בה משהו מאוד מעורר.
כשהיה רואה אותה היא הייתה מאושרת, כי הייתה רואה כמה יפה הוא
חושב שהיא.
לא שהיה חוסך במילים, אך היה לו מבע מאוד רוגע כשראה אותה.
כל התלאות היו עוברות מעליו, וזה היה מקסים.
בעיקר בתוך עיני מצולות הים שהיו לו.
היא הייתה אחרת.
אין ספק שמדי פעם היו לה כל מיני קטעים וכעסים שהוא כבר פגש
אצל בחורות אחרות, אבל מוזר היה לו הקליק המיידי הזה, והשלווה
הזו - שגם הוא הבחין בה אצלו כשהיא נכנסת אט אט לתוך הלב שלו.
מה גם שמיקי היה בן 28 כאמור. הסיפורים שעבר, ולבו שנשבר, כל
אלה תרמו רבות למי שעומד מולה היום - יפה כל כך, בת 21, פלא
עולם של ממש מול עיניו הכחולות.
היא רוצה עכשיו משהו משמעותי, כי כמה שהוא בן 28 מלא סיפורים
וחוויות - היא חוותה כל כך מעט ולא בא לה יותר.
בא לה שתהיה משמעות אמיתית למילה חופש, בא לה שתהיה משמעות
אמיתית למילה אהבה.
היא בכלל בחורה של מילים, ומיקי כל כך מתוק בעיניה והיא מבינה
היטב את משמעות המילה מתוק.
לפעמים למיקי אין כוח יותר, וכך הוא גם מתנהג, לפעמים הוא רואה
אותה - וכל כך מתעורר, ולפעמים הוא פשוט מפהק לה.
אז היא לא באמת יודעת, והיא רק בת 21, אז היא מנסה להקטין את
עצמה בנוכחותו, רק שלא להפריע.
ולמה בעצם? אני בחורה מדהימה, יש לי אנרגיות אדירות, אני אתן
לו לרדוף אחריי. הוא לא רודף? אז די עם המשחקים - אני אלך על
מה שאני רוצה כבר וזהו. וזה ויכוח מאוד קשה שהולך לה בראש, כי
הלב בינתיים מעט מתייסר, כי היא מאוד מיוחדת והיא מחפשת אהבה
ולא בגלל זה היא מיוחדת - אם כי אם נסתכל על כל האנשים שפגשה
היא מתחילה להאמין שהיא מאוד יחידה בשאיפה שלה. כאילו כולם
נעשו שטחיים, כולם מכורים לחיוך שלה אבל לא מביטים פנימה אל
הנפש. היא מתבזבזת.
אבל היא כבר יודעת - יום אחד הוא יגיע, וכשזה יקרה, האבק יתנער
מעל כל העולם הזה.
כשמיקי הסתכל עליה בפעם הראשונה, היא חשבה לעצמה - איזה קטע,
בחיים לא חשבתי שאני אתחתן עם מישהו עם עיניים כחולות.
לרגע היא חשבה שזה הוא. יש משהו מאוד מרגיע בו - במבט שלו.
ברגיעה שהוא עצמו מקבל מלהביט בה. מלהגיד לה מילים יפות כל
כך.
"איזה עיניים יש לך" "את מהממת" "את כל כך יפה" "מאמי, את
ממכרת" "מה אני אעשה אתך?" "היה שווה לי כל רגע לבוא להגיד לך
שלום" וכל משפט כזה ממיס אותה, על אף העובדה שהיא מתנהלת מולו
כמעט באדישות.
וזו גם בעיה. שהאדישות הזו קונה אותם - אבל לא נשארת אתה כשהוא
נכנסים לה ללב. וכאילו קל כל כך - ולא כל כך קל להיכנס לשם.
היא מתאהבת בכלום רגעים, ומצד שנ, מזלזלת בכל מי שמנסה להתחיל
אתה - רואה בו כמנסה להביא אותה למיטה בלבד.
יש משהו מתוק באהבה, והיא מחפשת אותו. היא מחפשת את התום
שבה... ואין כבר תום בעולם הזה - והיא יודעת.
היא עברה כל כך הרבה ג'אנק ותהומות, אבל היא מאמינה שאהבה תבוא
עם תום.
אבל כשהוא מסתכל עליה, הוא לא מצליח לראות את כל זה.
הוא לא יכול להבין את מה שהיא שואפת אליו, הוא לא יכול להבין
שטלפון אחד קטן שלו משמח אותה, ואז כשהשיחה מתנהלת בחוסר חשק -
זה יושב אצלה בלב.
הוא לא יכול להבין שהיא ילדונת וככה היא מתנהגת - אבל היא מלאת
בגרות ותבונה.
הוא לא יכול להבין את הצורך שלה בנשיקה על הלחי יותר מהצורך
בחדירה מלאה.
ומשהו קרה למיקי, והיא לא יודעת מה, והוא קצת חוסם מעצמו, יגיד
הכול אבל לא יגיד שהוא רוצה שתהיה שלו!
יהיה שלו מולה כמו רוח במדבר כי כזה היא עושה אותו, אבל לא
יראה כמיהה מטורפת כשהם מדברים בטלפון.
מיקי בן 28 , התפטר זה עתה מעבודה במוקד שליחויות של מסעדה.
והוא בכלל סאונדמן.
והוא מחפש משהו רציני.
אי שם אבדה נפשו. ונפשה בשלו היום, והיא רוצה.
אז מחר כשהיא תקום, היא אולי תרגיש שהיום זה נגמר.
ואולי לא - אבל מחר כשהיא תקום היא תדע מה לעשות אתו.
כי הוא אמר שיתקשר היום בערב,
וכבר לא נראה לה שזה יקרה.

הנה הלכה לה עוד הזדמנות... הלוואי שיחשוב לעצמו בדיוק את זה.