סבל ערום.

זה מה שנשאר לי כשאתה כבר לא כאן

כבר אין לי במה להתמודד, רק הסבל הערום שלי נשאר ומציק לי
בנשמתי.
כבר אין לי תקנה, כבר אין לי מה לעשות פה יותר.
אין לי איך, במה להתמודד.
אתה מרחף מעלי וחודר לנפשי,
כשהקושי היה, נאחזתי בו חזק כדי לא ליפול , בקושי התמודדתי
וגם הקושי עזב אותי,
נשאר רק התסכול שלי שסותר את שמחתי,
כשאושרי עולה, הסבל זועק:בשביל מה?
ומפוגג את שמחתי ושוב הענן האפור המעגלי.
נוחת, וסוגר לי את מעגל השמחה.
מעגל שמתחיל בטוב ותמיד נגמר ברע, כמו סיפור.
איך אני אצא מזה?
הקושי כבר לא פה, הוא עזב ונשטף לפני, אני צריך אותך קושי כדי
להתמודד עם הסבל הערום שלי,
שהמעגל שלי ישבר.
שדברים יתחדשו,
אני עדיין מאמין שאני אחזור לחפש את הקושי כדי לדעת להמשיך
להתמודד.

זאת התחושה היומיומית שלי בחיים, ירון.