שחור
עיניים מרוחות ועוד דמעה
עומדת מול מראה שבורה
לא רואה עתיד
שחור
דם זורק החוצה את הלב
הוא לא יודע כמה הכאב
יכול לכאוב

בחזרה לחשכה של הקיום שלי
חותכת מה שכבר נשאר ממני
בלעדיך
אתה לא פה וזה מחזיר אותי
אל עצמי שכבר שכחתי
כמה שנאתי להיות

שחור
צובע זיכרונות יקרים
במסדרונות עמומים
סוגר פתחים של שפיות
שחור
מוצא פרצות בדרך לנשמה
קודח פתח לטירוף שבה
לשוב בחזרה

לחשכה של הקיום שלי
חותכת מה שכבר נשאר ממני
בלעדיך
אתה לא פה וזה מחזיר אותי
אל עצמי שכבר שכחתי
כמה שנאתי להיות

אתה לא פה וזה הורג אותי
מחזיר אותי
אל עצמי
זאת אני שכבר שכחתי
להיות...