א. חצב
הקיץ נובל, פלחי אדמה חרבה,
ואני עומד בפתח הסתיו
עטור לבן כראש החצב
העמל בקושי על פרחיו:
סגור לקראת ליל
בשחר מסיר מנעוליו;
(לובן הפרחים כטוהר מתים
ואני, כזכור, בפתח הסתיו).
המוסקים אומרים שהזית מתמלא
שמן ביום בו פורח החצב -
הפריחה העיקשת הזו
כל שנה מחדש
כמו חיי הנצח,
ופה אצלי, כבר הסתיו ועוד
מעט השמן ניגר ואבד.
. חבצלת החוף
אינך כמוני חבצלת, אינך.
ראשית מוריק את עליי,
שנית מלבין את פרחיי
ואין לי ים לצוד בעיני.
הכל הפוך לך, חבצלת
כמו למשל עניין הצוף
איני מבקש להיות חצוף
כאחד מרפרפי הרפרוף
להם את נותנת הכל
בדיונות שעל החוף
בסתיו
המלבין את פרחיי
עוד פעם אחת
ודי. |
