|
יש אנשים שפוחדים מהשקט שעוטף אותנו
אני כבר התרגלתי.
לעת מנוחה הלבנה צובעת מחדש את עולמנו
לקירות נאבדת המשמעות בחושך
הבחנתי זאת מבהייה מתמשכת של שנים או ימים.
לקיר יש גוונים חדשים של כתום זוהר וורוד מתהדר
ניתן לראות זאת לאור יום.
ויש אנשים שפוחדים מהכוכבים היורים עלינו בלילה
הבחנתי זאת מהדהודי צעקות מתמשכות של ימים או שנים.
יש אנשים שפוחדים מאלוהים שעוטף אותנו בצילו
אני כמעט התרגלתי.
בשקט משתמר אלפי קולות נשכחים
שהיו וחלפו מחיינו עם השנים.
צחוק מהדהד בראשי. רק ממנו אני פוחדת.
שרידי הכוכבים מתפוגגים עם צלצולי הדימדומים.
7.7.05 |
|
מליוני אנשים
לבד
ואם כבר לבד
אז שיהיה
באינטרנט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.