סתם חיבוק זמני,
לשכב - גב על דשא רטוב במקצת, והשמש לא מסנוורת מידי.
מתנקה הראש,
לאט לאט -
מחשבות על כלום מהכל, ועל הכל מהכלום.
כי הדבר היחידי שנשאר זה רק ערמה של בדים ישנים - היחידים
שמסוגלים להסתיר את השמש.
ואפילו בם... אין צורך בשימוש.
והכל דופק כ"כ חזק במהירות,
ושאלות לא במקום נפלטות.
ואי הידיעה כיצד להגיב או אם בכלל...
להניח את הראש על כר העשבים,
להגיד לילה טוב -
וכשהערב יבצבץ לו מבין הענפים -
אוכל אולי להספיק להגיד לך את צרור המשפטים הארוכים שיעייפו
אותך משלאול ולהגיד דברים טפשיים.
והאהבה.
אהבת אמת היא לשינה עמוקה וערבה,
בתקווה שלא יהיה שום גורם להפרעה.
חלומות פז. |
