ליהיא גיל / גלים |
כל פעם קצת.
גלי הקול שלך, הלוחש, מרטיטים אותי, הרבה לפני הצלצול שיגאל.
גלי האור שלך, הזוהר, עוטפים אותי, הרבה לפני המפגש המיוחל.
ובכלל אתה מציף אותי, ובפרט אתה מאיר אותי, בקטן ובגדול, בעבר
הרחוק, וגם אתמול.
הגוף שלך הוא עולם בשבילי, והנפש שלך היא קיום עבורי, ואתה
כשלם, אתה הוא אני, גם בימים כאלה, כשאתה כל כך רחוק, לא
איתי.
אז אולי במיוחד, עכשיו אתה עדיין שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|