הוא עדיין נהנה לנקות ולסדר
את
הבלגן
שהיא משאירה
אחריה
כשהיא
הולכת.
כשהיא הולכת לבלות
ועוזבת אותו לאנחות
הרגשת ריק משתלטת עליו
יש לו רק אותה.
עיניו מרצדות במסכי הטלוויזיות
שלושתן דולקות בשלל ערוצים,
מנסות ליצור אשליית ישות
ומחכות לה שתשוב.
היא אינה מצטיינת בבישול
אבל תמיד מאלתרת לו ארוחות ערב.
שניהם מתפלאים כשזה יוצא טעים.
הוא אוהב את זה
הרבה יותר מן האוכל של אמא שלו.
אחרי שהם הבינו
שלא יצליחו להיכנס להריון
הם החלו לפקוד בקביעות את התיאטרון.
הצפייה בטרגדיות של אנשים אחרים
התבררה כעיסוק תרפויטי מרגיע.
בהתחלה, כשהוא היה כועס עליה
הוא היה שותק.
הסילנט טריטמנט הזה
פשוט הוציא אותה מהכלים
וגרם לה לכתוב מחזות אבסורד.
היום בהדרכת הפסיכולוג הוא לומד איך לשחרר כעסים.
אחרי חמש-עשרה שנה
הם נעים במעגלים קבועים
אבל צרחת העונג של קופידון
למראה אהבתם
עדיין מהדהדת בין קירותיהם.
|