ישבתי מתחת לעץ גדול
ענפיו נפלו עליי אך לא אמרתי כלום
וכלום גם לא הרגשתי
העץ רק גדל מיום ליום ואני לא זזתי מאותו מקום.
הוא כיסה אותי בין טיפות הגשם ורענן אותי בין גלי החום.
ישבתי תחת עץ גדול שענפיו נפלו עליי
אך לא הרגשתי כלום - לא אמרתי כלום. כל ענף הכה בי
וכל ענף פצע אותי
העץ לא כעס - העץ לא הרגיש
כמעט והעמיד פניו שאיש אינו יושב תחתיו. אבל את ענפיו עלי
שלח.
בחיים לא הרמתי אותם
הוא אמר שכדאי לי כי אני צריכה לראות
אבל את עייני ואוזניי השארתי סגורות.
תחת עץ גדול ישבתי את ענפיו לאט לאט שחכתי. כי עם העץ נשבר
ובתוך מוחי עץ אחר גדל.
תחת עץ גדול ישבתי - את חיי אני נתתי כל מכה מענפיו שלו כאילו
באתי אליו וחיבקתי אותו.
הוא כבר לא בודד.