נעתקת הנשימה,
נעצרת לפתע.
חלקי הגוף נלחמים מולה,
בראש עוברות מחשבות
מין השוואות חיים.
מופיע הרוע שאומר לה
נשימה, עצרי אל תמשיכי
הרי הכל רע בגוף הזה,
בראש הזה,
בנפש הזו.
עצרי! חדלי!
הרי את עייפה מנשוא.
והיא מתלבטת, מהססת, עוד שנייה גוססת
איננה מוכנה לוותר, רוצה משפט צדק
רוצה לשמוע את שני הצדדים.

לכן עולה מולה הטוב
אין לו הרבה מה לומר,
אך עם המעט שאמר נחרץ הגורל!

ושוב חזרה הנשימה לפעום
אך בפעם הבאה, הטוב
יאמר לנשימה שלום!

נכתב 21.11.06