לעקור את העשבים השוטים של הילדות.
ללכת בגב זקוף, להבליט חזה,
ולהשתדל לא לשקוע בתוך נעלי העקב של אמא.

ועכשיו, נעמוד כולנו בשורה,
כמו צבא הבובות שהיה לך פעם,
כי עכשיו התבגרת, והמשחק זה החיים
כולנו נשקע בתוך אגם של מיץ פטל,
שנעשה מלוח מהדמעות שלך.

משהו לא מרגיש לך פה בסדר, בתוך העולם של המבוגרים.
פשוט קשה להחזיק מעמד,
כשאת מתגלגלת בחוסר שליטה,
במורד החיים שלך.

(זה לא דמעות, זה פשוט שנעשה קצת בודד ועצוב פה, בתוך הראש
שלך)