יש צלילים שמעוררים את החיים
מתוכי,
מקשיב והולך על המזח החשוך
איפה שכל הגורלות נפרדים.
אולי לפגוש רוח ישנה
משוטטת חסרת מנוחה.
אולי קצת רגיעה.
ערבי חג ומועד,
המשפחות סועדות בחלונות המוארים
ואני בחושך אוסף המנונים
כמו תמנונים רבי זרועות
ללא רוח חיים,
אולי אמצא צחוק
באחד הארגזים
אקרב אותו אל פי
ואשאף אל קרבי.
אני רואה את זה
דרך מעטפת של פסנתרים,
אני חולם שאמצא דבר מה
חשוב בכל המרחבים החשוכים.
משהו קורא לי ללכת.
מצחיק איך שאני
נשאר קודר
וחדור בו זמנית
באופטימיות של ילדים,
הרוח צוחק לי
השמש מבכה את תמימותי
הגשם יאחה את הבורות הפתוחים
ואני אוסיף לדלג
ולצחוק להם שעה שאני נופל
על הראש. |
