|
איך אפשר לומר לך
שבא לי להתפרק
לזרוק את המגבת וליפול על המזרן
חסר אונים.
איך אפשר לומר לך
כמה את חסרה
בכל פעם שאני מתעורר לבד
וכמה שאני חושב עלייך
בכל פעם שזוג מחזיק ידיים
ובכל זריחה. כל זריחה.
כמה שאני חושב עלייך.
איך אפשר לומר לך
שמתחת לכל האבק
אני עדיין אוהב.
כבר שכחתי איך זה מרגיש
לומר את זה באמצע
ולהתכוון לעזאזל,
להתכוון.
איך אפשר לומר לך
שאני כל כך, כל כך מתגעגע
כשלך,
לך זה כבר לא משנה.
שירי. |
|
|
"לכבוד מר
קומיצה שלום,
נמאס לנו
מהסלוגנים
המטומטמים שלך,
אין להם שום
ערך, הם לא
מצחיקים, הם לא
מקוריים, והכי
גרוע זה שאתה
חושב שאם אתה
כותב בהם משהו
מפתיע ודוחה אז
גם יפרסמו אותם.
בתודה, אשכים
ספוגיים של גמל
השלפוחיות." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.