פעם ראשונה אני עומדת
חסרת אונים מול העצב
לא בוכה, לא כואבת
לא כועסת
רק רוצה להטביע אותו ביגון מתוק של יין
להפריח עננים של עשן
שיטשטשו את הגעגועים לדבר מה שאבד
שאבד לי.
לא פעם ראשונה שאני חסרת אונים
לא פעם ראשונה שעצוב לי
רק פעם ראשונה,
שאין דבר לעשות
ואין דמעות
אז אין מה לבכות
אני לא יכולה להמשיך לכעוס
על דברים שהיו וכאבו לי כל כך
על לילות של בכי ללא שינה
של צעקות לאף אחד ששמע
גם לא אתה
לא פעם ראשונה שאני חסרת אונים
לא פעם ראשונה שעצוב לי
רק פעם ראשונה
שאין דבר לעשות
ואין דמעות
אז אין מה לבכות
מתחשק לי
לסלוח לך
אני רוצה לחייך אלייך
בלי להרגיש אשמה
בלי כל הכאב הזה
ולומר שהלב שלי נקי מטומאה.
איך הגענו לפה
לפעמים אני לא מבינה
אהבתי, כאבתי, כעסתי, שנאתי, חייתי לבד
ועכשיו אני רק רוצה שקט אחד
להבין שאף אחד לא אשם
חוץ מאיתנו, אף אחד. |