יעלי טאובר / אירופה |
הוא מביט בה בעייפות,
מניח ראשו על הכר וצונח ברכות,
חולם על אותה רכבת תחתית בבודפשט.
נחשפת שמלה מתנפנפת אל קול המחנק של המטרו,
פנים אירופאיות מנשקות נשיקת עשן,
רעננה, צעירה,
אוויר.
בנישואין אין שחור ולבן,
ואילו רק אפור השיבה נותר בהם.
עשרים וחמש שנה הוקירו את זמנם,
ופנים נטולות קמטים לקחו את אהבתם.
זונה אירופאית,
שתיקה קלה.
אישה ארכאית,
צעקה עולה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|