X מת. הוא לא יודע את זה, וגם לא ידע.
אמא של X מתה גם. שברירי שנייה מאוחר יותר מ X. גם היא לא
יודעת שהיא מתה. היא גם לא יודעת שבנה X גם מת. היא גם לא
תדע.
אבא של X ידע עוד מעט. הטלפון יצלצל. לא יגידו לו מילים
ישירות, אבל הוא מיד יבין. ברגעים כאלה המחשבה פועלת לא צלול
אבל מהר מאד.
הוא יחשוב לרגע שזה רק בנו X, אבל מיד יבין שהאסון כפול
במימדיו.
הידיעה תהפוך מיד לשאלה עצמית. איך הוא מודיע את זה לבת שלו -
לבת
שלה - זאת אומרת, לאחותו של X.
הידיעה בחדשות תופסת 22 שניות. למחרת בעיתונים תצלום רכב לא
ממש ברור ועוד 18 מילים. אין יותר מקום. מתחת יש פרסומת של
חברת נסיעות.
מחר הוא או היא או הם, יכונו Y, או Z, או איך שתרצו.
דווקא היו בסדר. שמרו שבת.
אז מה? שהכול יעשה כדברו? |