עמרי שמיר / על נאמנות |
עיניים אדומות ונפוחות
דמעות כבר עומדות
בזוית של העין
מחכות לרגע קט
לצאת משליטה
לאות של עצב
או נכא ולנטוף
על לחייך
אולי אפילו להשאיר
שובל של מלח על עורך
עצמי עינייך ילדה
שימי חותם על ימים
קשים כמו אלה
אל תיעורי עד
מחר חדש יגיע...
אני אמתין כאן
עד שתשובי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|