מה עוד נותר לומר?
אני שרוי תחת השפעה
של שיחה מטרידה מאתמול...
בחורה מבוגרת ממני טענה
בפני שאולי אנו צריכים להיות
תקופה לבד בכדי להבין כמה
אנחנו צריכים את הביחד.
אולי יש משהו במה שאמרה...
אבל משהו צורם לי -
גם ביחד - תמיד אנו לבד?
כן, לכל אחד יש את העולם שלו
אבל במקביל יש את הביחד...
זה לא מספיק?
האם אנחנו עד כדי כך
אטומים לרגשות?
כל אחד בא עם המטענים שלו...
עם החומות שבנינו במשך שנים,
לנסות לגשר עליהן זה כמעט
בלתי אפשרי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.