שאלת הפיכחות דעכה לקולם
של אלפי יצרים המבקשים מרותם,
של אינספור קריאות חופש, של קריאות השיכרות
לבטא את עצמת הרצון, עד לכדי תובנה של פיכחות.

היא שואלת שאלות של גורל,
היא פותחת דלתות אל עולם חלומות,
מבשרת איוולותה בשאה הגודשת,
שיאים של טירוף או שפיות,

ומה מבקשת עוד נפש דועכת,
עייפה מריצוי כל חוקיי מציאות,
אם לא תרצה יותר מספק, לא תדע יותר מהתפל,

מחשבה שסוחפת עד לקצה הדמיון,
שואפת לראות בעניו של התם,
עוד עולם השונה מתכלית מציאות
מחיים או מווות, הרס עצמי או בריאות.

ספק תעניש את האיש המחפש
יותר ממיצוי גחמות,
יותר משאיפות הזמנים,
את המחפש להיות, לא שונה, קצת אחר.