היינו בקמפינג בקאטו גאציאה בחצי האי פיליון ביוון.
הכנו ארוחת בוקר, ומזווית העין מתקרב אלינו צוציק.
בלי פחד הוא ניגש אלינו ושיחק איתנו וסיפר לנו סיפורים ביוונית צחה, ואנחנו
ענינו לו בעברית. הוא חזר אחרי מה שאמרנו לו: "לא, אל תוציא!", "אל תיקח!",
"תיזהר, אתה תטבע!". ואנחנו בעיקר למדנו לומר: "אוכי!!" שזה "לא".
בים הוא נטש את החברים שלו ובא לשחק איתנו.
שמו היה מוטל בספק, הוא זכה לכינוי צוציק. ויותר מאוחר כשקראו לו לבא, ואנחנו
שמענו משהו שנשמע כמו: "אקטימל", הוא זכה בשמו השני. רק לפני שעזבנו גילינו
שקוראים לו סטפן.