-"יוני, זו אדווה, זוכר אותי?"
-"פאק. איך לעזאזל השגת את המספר הזה?"
-"הסתכלתי על הטלפון הרבה זמן עד שנמאס לו והוא חייג אליך
בעצמו."
-"את מטורפת לגמרי. וחטטנית."
-"דרך מעניינת לומר 'ואוו, אדווה, אני מת על הנחישות שלך.'"
-"אני לא חושב שזה מה שרציתי לומר."
-"נעלמת."
-"וואלה?"
-"אנחנו צריכים לדבר פנים אל פנים."
-"לא רעיון טוב, אבל כל הכבוד על הנחישות."
-"אני לא נושכת."
-"גם אמא ואבא לא. בכלל, כולכם חבורה של נשמות טובות."
-"יוני!"
-"מת."
-"לא מת, ברח."
-"תנסי לחשוב ממי ולמה, ותסיקי מסקנות לגבי השיחה הזו."
-"מעצמו וכי הוא פחדן שלא יודע איך להתמודד עם החיים."
-"אפילו לא קרוב."
-"עמוק בלב אתה מתגעגע, אני יודעת."
-"זה כל כך עמוק שאני לא מצליח להרגיש את זה."
-"רוצה עזרה?"
-"מוזר, לפני רגע את ביקשת ממני דיבור. את חושבת שאם תעזרי לי
למצוא את הגעגועים שלי אני אעזור למשפחה המדהימה שלך לשקם
לעצמה את החיים?"
-"היא גם שלך, המשפחה הזאת."
-"אני שם 100 דולר על זה שאמא ואבא הספיקו לשבת עלי שבעה."
-"אל תאשים אותם."
-"לא מאשים, אבל תזכרי שהם התחילו."
-"מה אתה עושה עכשיו?"
-"אני ואיזו זונה תאילנדית מזדיינים כרגע, למה?"
-"איכס!"
-"לא אומרים איכס על מזדיינים."
-"איכס, איכס, איכס!"
-"תראי אדווה, את חמודה והכל, אבל יש לך חרא הורים ואת לא
יודעת את כלל הזהב לגבי זיונים. את צריכה להבין שהכתובת לבקשות
זה אלוהים, לא יוני."
-"אתה בכלל יודע מה אני רוצה?"
-"יש לי כמה ניחושים."
"תחזור?"
-"ממממ... לא, אבל התמימות שלך זה משהו לא רגיל."
-"די עם הקולות!"
-"זו לא אשמתי, אל תצעקי עלי."
-"אז תפסיק לזוז."
-"נראה לך? אני בשוונג"
-"איפה אתה?"
-"בתוך תאילנד, במלוא מובן המילה."
-"אני מגיעה לבנגקוק שבוע הבא."
-"ומה תעשי? תעברי בין כל בתי הזונות עם התמונה שלי?"
-"לא, אתה תחכה לי."
-"למה שאני אעשה כזה דבר? לא למדת כלום על אח שלך?"
-"אני צריכה ממך טיפת שפיות, יש מצב?"
-"לא כרגע, הסמים מחקו אותי. את יודעת איך עושה דולפין?"
-"יוני, איפה אתה מתכנן להיות שבוע הבא?"
-"שאלה קשה. אולי עד אז אני אחתוך לעצמי איזה וריד או שניים,
אין לדעת מה ילד יום."
-"מה?"
-"סתם, נו, צוחקים איתך..."
-"חוש ההומור שלך דפוק."
-"הוא בדרך כלל בסדר, זו סתם הסיטואציה פה."
-"יצא לך לדבר עם אמא ואבא?"
-"התקשרתי כל שבת, לא ענו."
-"אתה משחק משחקים כמו ילד קטן."
-"ואת מתנהגת כמו ג'ורג' בוש, חתיכת שתלטנית. הוא עדיין ראש
ממשלת האו"ם?"
-"ברגע שאני פוגשת אותך אנחנו עולים על מטוס לארץ."
-"את ממש כמו אמא קטנה, הא?"
-"איפה אתה?"
-"אדווה, עזבי. תניחי לי להזדיין בשקט עם כל מה שזז."
-"אני דואגת לך."
-"בטח גם אמא ואבא של גל מתגעגעים. הם מתו כבר?"
-"לא, אבל הם עברו דירה."
-"יופי, אני סומך עליך שתתקשרי אליהם ותאמרי שאני גוסס ממחלה
מסתורית. אם צריך אז תספרי להם שבכלא התאילנדי מאכילים אותי
אחת לשבוע ומרביצים לי עם קיסמי שיניים מברזל."
-"היית בכלא?"
-"נראה לך? זה כרטיס עם כיוון אחד. אלא אם כן, כמובן, המשפחה
מגייסת כסף לשחד את השופט. במקרה של אמא ואבא הם יכולים לגייס
כסף לשחד את השוטרים לעצור אותי על שימוש מופרז במילים גסות."
-"תפסיק לכעוס על העולם. אני לא בטוחה שההורים של גל עדיין
כועסים."
-"אז אל תמלאי טופס לוטו היום. אני מרגיש את השנאה שלהם עד
הנה."
-"אפשר למצוא לזה פתרון."
-"מצאתי, מוזמנת להצטרף. אני לא חוזר לארץ לפני שהם עוברים
לעולם שכולו טוב ולוקחים את אמא ואבא איתם."
-"יוני, תפסיק להיות מזעזע."
-"לפי הקול שלך אני שומע שלא את זאת שספגה את המבטים שלהם."
-"שברת את החוקים ראשון."
-"סליחה שקק"ל בחרו לטעת את העץ ההוא דווקא שם ועוד יותר סליחה
על זה שגל, חצי סיוון וחצי מכונית התנגשו בו."
-"ומה עם הסליחה שעישנת להם בבית?"
-"אל תשכחי שגם עישנתי בשבת, רחמנא ליצלן."
-"קשה להם, אבל הם אוהבים אותך."
-"הם שכחו לצרוח עלי את המילים היפות האלו כשהם זרקו אותי
מהבית."
-"והם לא באמת ישבו עליך שבעה."
-"אולי הם באמת אוהבים אותי. את יכולה לחכות שניה?"

-"חזרתי."
-"אז תבוא לשדה התעופה לפגוש אותי?"
"היה איזה משפט אחד... 'כשהזין עומד השכל בתחת'? כן, נשמע לי
הגיוני. עכשיו הוא מטפס למעלה."
-"תענה לי."
-"הבחורה פה נראית על סף עילפון, אני מרגיש בחור כארז."
-"יוני..."
-"ציינתי שאני מזיע?"
-"לא."
-"אני מזיע."
-"יוני! תתחיל לארוז!"
-"אל תהיי אגואיסטית, לא את נהגת במכונית ולא את ראית את הגופה
המרוסקת של גל."
-"השמועה אומרת שגם אתה לא היית יותר מדי בהכרה כשהמעיים של גל
מצאו את את עצמם על הריפוד של אבא."
-"סבבה. יודעת מה, נגיד שאני חוזר. ומה? איפה אני ישן? מה אני
עושה כל היום? מי יגיד לי שאני לובש את אותו בגד כבר שבוע?"
-"אני מבטיחה להעיר לך קבוע על מקלחות, אבל אני לא מבטיחה לגבי
צחצוח שיניים."
-"אני רציני, אדווה, מה איבדתי בארץ?"
-"מה עם סיוון?"
-"זה כמעט כמו לשאול מה עם גל. לא מפתה לחזור למה שנשאר
מהפרצוף היפה שלה."
-"איזה מין חבר אתה? תעודד אותה, היא במצב שלך רק שהיא
מתמודדת."
-"אז מגיעה לה מדבקה. של פו הדוב, עם נוצצים."
-"בוא ותן לה."
-"אני מצווה עליך לעשות את זה במקומי."
-"זה לא אותו דבר."
-"בבית המקדש אפשר היה לשלוח מישהו במקומך להקריב את הקורבן.
את רוצה לומר שלאלוהים זה מספיק ולך לא? מתנשאת."
-"יוני, תחזור ותראה שדברים פשוט מסתדרים."
-"אוף, את חתיכת נודניקית. זה הסקס הכי גרוע שהיה לי בחיים,
אני מקווה שאת מרגישה ממש אשמה."
-"חיי המין הפרועים שלך לא יכולים לחכות עד אחרי השיחה הזו?"
-"דוסית, הא?"
-"ממה אתה חי בכלל?"
-"עבודות מזדמנות, רוב הזמן מהיד לכוס."
-"אתה לא רוצה יציבות?"
-"לא. תביני, יש לי פה כל מה שאני צריך ואין לי פה את הפרצופים
התל-אביביים יפי הנפש שיש להם כל כך הרבה יציבות בחיים ואני
לגמרי חוסם להם את החנייה עם השיער שלי."
-"אז אל תגור בתל אביב, יש מספיק מקומות בהם לאף אחד לא אכפת
גם אם אתה מצחין, אידיוט וחסר חוש הומור."
-"הבעיה במקומות הפלאיים האלו שהם קיימים רק בהתנחלויות ואני,
עם כזה חרא, גמרתי."
-"אתה אנטי לכל מה שאמא ואבא עשו?"
-"לא, זה סתם יוצא ככה."
-"יוני, אז מה? אז מה אם אתה ריסקת את האוטו ואת גל? אז מה אם
אתה לא מסתדר עם אמא ואבא? אז מה אם אתה בראש קצת אחר מכולנו?
זה לא אומר שאתה צריך לחיות באיזה חור דפוק בצד השני של
הגלובוס."
-"החור הזה לא דפוק. את דפוקה."
-"תנסה לשדר קצת יותר בגרות."
-"בגרות? זה כמו המבחן שלא עשיתי בכיתה י"ב."
-"צירוף מקרים משעשע."
-"אדווה, זה לא ילך. אני מעריך את זה שאת טורחת לבזבז ימבה כסף
על השיחה הזו, אבל אין לי שום כוונה לדרוך בארץ הקודש דקה אחת
לפני שכל שאריות התאונה מתפוגגות."
-"סיוון נחשבת?"
-"סיוון נחשבת."
-"שמוק, זה מה שאתה."
-"שכחת שאת דוסית?"
-"לא, שכחתי שאני אוהבת אותך."
-"את אוהבת אותי?"
-"לא יודעת, אולי. כרגע אני לא זוכרת כלום."
-"אדווה, תוציאי את זה."
-"חוץ מהמספר האישי שלי לא תוציא ממני שום דבר."
-"מה? צריך לעשות צבא בשביל מספר אישי. אין לך דבר כזה בשירות
לאומי."
-"אולי יש ואתה לא יודע?"
-"לא צריך מספר אישי בשביל להעביר זקנות את הכביש."
-"ובשביל למכור ופלים בשק"ם?"
-"את יורדת נמוך, הא?"
-"ונזכרתי, אני אוהבת אותך. גם יאיר אמר שהוא אוהב אותך פעם,
אם זה משמח אותך."
-"זה מה שהוא אמר? התחתנת עם כזה הומו."
-"יוני, אנחנו סוטים מהנושא."
-"אני אוהב לסטות מדרך הישר."
-"ואני אוהבת את בנגקוק."
-"אז מתי את נוחתת.?"
-"למה אתה שואל?"
-"את כזאת בחורה, במקום לנצל הזדמנויות את מתחילה להעניש אותי
על שלא הייתי ממושמע."
-"יום שני, לא זוכרת את השעה."
-"נראה לי אני חוזר איתך."
-"באמת?"
-"לא, אבל התמימות שלך זה משהו."