ללא זמן או מרחב, אני אמצא אותך.
אני יודעת! כי כבר מצאתי אותך,
כבר אהבתי אותך,
כבר חייתי חיים שלמים בחברתך,
וכבר התאבלתי עלייך.
אהוב יקר.

קרוב במרחק נגיעה
או רחוק מעבר לימות והרים, איפה אתה?
עיניים עמוקות לתוך נשמתך
שיגלו את עניינך ורגשותייך, מי אתה?
בימי נעורי עם לב רך ותמים,
או בימי זקנתי כשרוב חיי כבר זיכרונות, מתי תמצא אותי?
אהוב יקר.

אתה היחיד שיכול להכיל אותי,
מסוגל להוביל כאשר מובל,
יודע להעניק כאשר לוקח.
אתה,
הוא זה שיביט בעיניי
ויראה עולם בלי לפחד ממנו,
בלי לנסות לברוח.

איתך ארגיש הכי בטוחה,
הכי נחשקת, הכי מוערכת
והכי אהובה.
איתך לא אחוש מאויימת
או חסרת שליטה.
איתך אמצא שלווה.

הימים עוברים ולך אני כמהה, מרגישה לא שלמה.
מנסה למצוא אותך בכל עובר ושב
אך אין זה מוצא.
ואני יודעת שלעולם לא אמצא אותך
כי אף פעם לא מצאתי
ואף פעם לא אהבתי
ואף פעם לא חייתי בחברתך
ואף פעם לא התאבלתי עלייך.
כל האהבה שאני צריכה
רק אני יכולה להעניק
ורק אני אצליח להביא את נפשי לשלווה בשליטה מוחלטת.