חלמתי שבני האדם בוגדים באושר, למרות שבני האדם השאירו עלי
רושם של תמימות, אך מה אני יודעת? גם אני בגדתי, ואילו במציאות
בני האדם אהבו את האושר למרות זאת בחלומי הם בגדו בו.
שמחתי כי עכשיו אני אדע היכן האושר נמצא ואהנה מנוכחותו.
אבל אז התעוררתי ונזכרתי שלפני כמה שבועות האושר נטש אותי והלך
עם בני האדם אל החיות החופשיות שנמצאות בארץ שבה קיים העושר.
בני האדם שבאו והלכו אבל קיבלו מקום בליבי עזבו עם האושר שהיה
לי מילדות, מרגע היוולדי, ואת שניהם אהבתי.
את האושר אהבתי יותר, מרוב אהבה קיבלתי אותו כמובן מאליו
וכשעזב ונעלם התמלאתי בכעס כלפיו.
האושר אמר שיבוא לבקר, אולי, יום אחד, אבל לביקור קצר כי פה לא
טוב ושם נמצא החלום המאושר.
אז בנתיים עד שיבוא לבקר הוא גר בארץ רחוקה ולא מובטחת עם בני
אדם וחיות בעושר ואושר עד שימאס.