לך חפש שמים שאין בהם צעקה
ותשוב ריקם,
רק עננים שותקים מתוקף
היותם קרע כשלעצמם.
הוא ואני למעשה: מיעוט רבים - שניים,
ואת המיעוט של עצמי
תמיד ידעתי
לצעוק.
שנה חדשה היא רק עוד אבק אדמה
על התלמים המרים
של הזיכרונות
בשדות חשוכי גשם זועקי שמים;
בין רטט לרטט בגוף
בין הבזק להבזק דק
של שכחה.
לא נותר דבר, מלבד
היות המיעוט
של שניים
של אחד
של עצמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.