לילה לא שקט,
פכפוך של אשמה
ודוק של אהבה.
האיש שלצידי כורך איבריו בשלי.
סיפור חיי
מהדק אחיזתו על הווייתי.
ובין שברי חלומות,
ושעות חושך טרופות,
מתנפצת דמותך על סלעי תשוקתי.
רוחך נושבת ביצריי נדודיי,
מגעך שוזר ורדים בלהבת לבי.
איכה, איש המדבר?
מהם שמותיך?
נשמתי כמהה לעוף עם ישותך
מעבר לשמיים זרועים בנקודות אינסוף.
לילה לא שקט,
היקום מתעתע בי.
עוד יום עד שאשתה נשיקותיך,
יבער מגע ידיך על גופי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.