|
בסוף הוא יעלה
האור האחד הזהוב
מבין לשכות הזעם
ומדפי הלילה הטחובים.
יהדהד מבין פינות הנפש הרדומות
את ציר הכוכבים הרוטש
עולמות שלמים לצורה
ימטיר עלינו גשמי אהבה.
נשימות הבשר קצובות הן
פועמות זמנן בחשאי
רק בלב אימת הפחד
ידפקו כתופים מרעימי נפש.
דעת ענניו הכבדים
להסתיר את המובן מאליו
חושפת את הבוהק הקסום
על פני מרבדי הארץ. |
|
|
-אבאש'ך ערומקו,
נכון?
-מה, אתה עוד
מאמין בערומקו?
כולם כבר יודעים
שערומקו לא באמת
קיים.
-אז אם אבא שלך
לא ערומקו, אז
מה הוא?
-סנטה קלאוס.
אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט,
בעוד דו שיח
אגדתי ואורבני
גם יחד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.