|
עברה שנה
וכאילו דבר לא השתנה
אבל בתוכך משהו נעלם
או שאולי זה רק הלב
שלפתע נישבר
הזיכרונות המתוקים
חוזרים כמו שהים שב אל החוף
קרים ומלוחים מכים ברגעים שרע
ואין דרך להימנע
רק מרחק מנטרל את הסערה
ואתה יושב
את הימים מחשב
עד לאסון שאי אפשר לעצור
מפחד עד מוות
וברגע נשבר
הזיכרונות המתוקים
חוזרים כמו שהים שב אל החוף
קרים ומלוחים מכים ברגעים שרע
ואין דרך להימנע
רק מרחק מנטרל את הסערה
אולי עכשיו יש תרופה
שתשכיח זיכרונות
שתגרום להווה
עוד להשתנות
עד הכאב הבא |
|
|
הוא לא יודע
לנגן, הוא לא
יודע גם לכתוב
ובעיניו זה לא
הוגן, והוא חושב
שזה לא טוב
הוא לא יודע
לרקד, או לדלג
על שלוליות
הוא לא יודע
לנקד ולא לסחוב
בעליות
הוא לא כותב על
שולחנות ולא
חותך בסיבובים
לא מתעסק עם
אלמנות ולא יורה
בארנבים
אדם מאוד מאוד
פשוט, שלא זקוק
לשום כפיל
תמיד נוהג
ברגישות, ורק
חבל שנקרופיל
זוזו לסטרי ושכן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.