[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביעד גוטפריד
/
אלכס שוורצמן ז''ל

לפני שנה ב- 21 ביולי קיבלתי מאמא שלי הודעה שאני צריך לפנות
את הבית, (באותה תקופה היית גר לבד בבית ששייך להורים שלי והיה
מועמד להשכרה). תוך מספר שעות פיניתי את הבית על כל תכולתו
בעזרת הורי ואחיותיי.

   את הבית פיניתי לטובת משפחה מעכו, שהחליטה לעבור באופן
זמני למרכז הארץ אחרי שטיל קטיושה נפל מול הבית שלהם. עוד
באותו ערב בשעה 22:00 הבית היה ריק, כמעט. באותו יום ראשון
עברה משפחת שוורצמן לגור בבית במרכז העיר. מכורך הנסיבות לא
הספקתי להעביר את כל הציוד שלי לפני שהם הגיעו, ויצא לי לפגוש
את המשפחה פנים אל פנים. חזרתי לבית ההורים. איכשהו המלחמה
נכנסה גם לבית שלי.



  ביום רביעי באותו שבוע הטלפון צלצל, מהצד השני שכנה מה"בית
במרכז העיר". פניה של אמה שלי הסגירו את הנאמר. הבן של המשפחה
שעברה למרכז שלושה ימים קודם לכן נהרג בהיתקלות בבינת ג'בל.
הבית "שלי" הפך להיות לבית אבלים. פתאום מלחמת לבנון השנייה
הייתה קרובה אליי באופן מוחשי שקשה לתפיסה. הפכתי להיות חלק
מהמלחמה.



  ביום שישי באותו שבוע הגעתי לניחום אבלים. הבית שאני רגיל
להיכנס בחדריו בחופשיות היה מלא בח"כים ואנשים מהצבא, בבני
משפחה, חברים, וחיילים שבאו לנחם לומר מילה טובה, ואני שמנסה
לתפוס שזה הסלון "שלי". קצת מוזר, קשה. ובסלון יושבת סבינה,
ארוסתו של אלכס, בוכה ומדברת.
ואני מקשיב לוחץ ידיים, אומר מילת תנחומים ואוסף את הקולות
והמילים מסביב. אני יושב ליד סבינה וקולט תמונה של בחורה צעירה
שבחיר ליבה נהרג במלחמה. את השיר אלכס כתבתי באותו יום.
                                 



אלכס

עכשיו כשהאש כבר שכחה,
וכל הפצועים כבר חזרו לבתים.
אני על האבן נמרחת,
מחכה לימים אחרים.

אלכס, אלכס,
הלכת ראשון, והלכת ראשון.
אלכס, אלכס,
הזמן לא עובר בשעון.

ביום חמישי שעתיים דיברנו אתה ואני.
קולך רעד על הקו,
אני גם רועדת עכשיו.
פחדתי עלייך כמו ילד,
הבנתי, "פקודה זו פקודה".
מדוע פיצלו את הכוח, השארת אותי בודדה.

אלכס, אלכס,
הלכת ראשון, והלכת ראשון.
אלכס, אלכס,
הזמן לא עובר בשעון.

אמרת לי:"אני רק ס' ואין כל ברירה.
בכיתי איתך כל הלילה לפני שעלית למעלה.
ברדיו אמרו שלושה נהרגו,
- אחד מהם זה אתה.

כל לילה אנחנו ביחד,
חולמת עלייך, נוגעת בך.
כל מה שחלמת אני עוד אגשים,
תשמור לי מקום לידך.
לפני, שאני מתעוררת
משאיר לי דמעה ליד הכרית,
וחוזר לחזית.

אלכס, אלכס,
בסוף עוד תהייה חתונה.
אלכס, אלכס,
הזמן קפא ואני ממתינה.

נכתב לזכר אלכס שוורצמן ז"ל שנהרג בבנת ג'בל ב- 26.7.06.

את השיר פרסמתי כאן באתר. במאי השנה קיבלתי באתר תגובה לשיר,
התגובה הגיעה במפתיע מסבינה:
"אביעד נגע לליבי מה שרשמת על ארוסי, אלכס, הצלחת להעביר את
מה שליבי מרגיש את הכאב הנורא שאני מרגישה מאז אלכס נהרג.
"

השבוע, אלכס שוורצמן ז"ל וחיילים אחרים אשר חלקם נהרגו במלחמה,
ואחרים, עודם בין החיים קיבלו צל"שים על תפקידם בהגנת המולדת.


יהי זכרם של הרוגי מלחמת לבנון השנייה ברוך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אישה אחת הייתה
כל כך שמנה,
שהחברה שלה אכלה
אורז.




אד המתאבד מעלה
בדיחות באוב


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/9/07 11:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביעד גוטפריד

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה