במסעי זקוק אני לעברי,
ואם לא יצעד לידי, ואם לא יצעד יד ביד,
אז לפחות שאוכל לשמוע את נקישות נעליו באספלט מאחוריי,
זקוק אני לו, שיזכיר לי,
מי להיות וממי להתרחק,
זיכרון מסע שנחרט עם כל אביב חולף,
עם הכאב שנופל לרגליים,
נעשות כבדות ,
נעשות שחוקות.
לא למדנו לאהוב ולא נלמד לתת אהבה,
אותיות מתחברות למילים,
מילים מתחברות לשנאה,
שנאה מתחברת למעשים,
ומעשים לעולם נזכרים.
המוות מסתכל על שעונו,
אולי הפעם יקדים השעון,
אולי היום יגיע תורי,
אולי היום יהיה זה אני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.