|
הפליגי לבך עמדי
עד לשיברון הלילה
רכבת שיממון איטית
קוצרת את מחשבותיי.
גדלתי להיות קר
אל תוך זני הפרא
שמבין פירות הקסם
בשולי הדרכים הזנוחות.
הכול היה מוכן לרגליי
משברי חלומות מנותצים
כשרידי אוניות קרב
על פני מים גועשים.
עינייך הם האש שבלבי
פועמות בעומק החלל
את תשתית חיי מנגד
למזמורים חרישיים של עונג. |
|
|
בחיי, האור בתחת
שלי לא מסכים
להיכבות.
שפרירית, והפעם
באמת במצוקה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.