הגר לדרברג / רשמי |
הקונכייה קפצה מהמים
והילדה לובשת חיוך אחר
והם שואלים אותה
איך להגיע לרח' מאיר בעל הנס
ואצלה כל הכוכבים נופלים
והמשאלות לא מתגשמות רק בורחות.
והיא רוצה להיות חזקה
לקבוע תאריכים
להכין רשימות ולקנות מרקרים בכל הצבעים
בינתיים היא הולכת לישון וכל הקירות שלה אומרים בדידות.
ותמיד זה בבוקר
מנשק כמו קורי השינה
רסיס של תקווה מטופשת
שהפעם תיוולד לראשונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|