הדס לאור / תמונות שבורות של פעם |
כמה מהר ילדים דורכים עליהם,
והגלים מנפצים את כל המגדלים.
ללכת יד ביד ולרוץ בשדות וליפול ולבכות
להשתדל לא ללכת לאיבוד, בעולם הרחוק
מחוץ לשברי הארמונות שלנו.
כי לי יש רק חתיכות דשא בשיער ובוץ
יבש בכפות הרגלים.
לא פשוט להיות ילד של טבע
כשהשדות מסביבך נקצרים
ונערמים לחבילות של מציאות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|