|
הולכת לאיבוד במחשכים מוכרים עד כאב
בעודי מנסה לכסות בך את ערוותי
כמו מגן בלוי ובוגדני למול עולם אדיש
כשהאהבה הזו חורכת אותי מבפנים
גע בי בדממה כמו בזכוכית שבירה
בכפפות של משי ותחרה אחוז
עת מניחה אני עצמי על מזבח ההיסטוריה
כי כתמיד האהבה הזו חורכת אותי מבפנים
היד נותרת באוויר והכנפיים רמוסות ואכולות
על מדרכה תל אביבית מזוהמת
והסיכות מתחת לציפורניים כואבות מתמיד
בעוד האהבה הזו חורכת אותי מבפנים
מקלפת שכבה אחר שכבה את החזות המתוקה
מביטה לשדים חזק בעיניים בכעס מרטש
והולכת ממך ואליך הלאה מבלי להביט לאחור
כשכל האהבה הזו חורכת אותי מבפנים |
|
|
חזה שטוח
ושעיר...
נחיריים לא
סימטריים...
יכולת
קוגניטיבית של
ילד מתקשה
בגנון... כרס
לתפארת במה
חדשה, צמיגים
כחדשים... אבד
ישבן, המוצא
הישר יבוא על
שכרו... כף רגל
ימין מידה 53...
ניחוח סלמון
רומנטי מהפה...
אני מאוהב!
זוזו לסטרי. זה
לא שאין לו קוים
אדומים- זה רק
שהם מאוד
גמישים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.