|
והיה יום חמישי
וידינו הושיטה הפרחים
וליקטה מה שלא היה
ובגדר השגת גבול...
אחר כך ראיתי את כל שבע השנים
הרזות מתדפקות ומתגודדות
על הסף
אלה שאבחנתי: הדלות הבוגדנות השנאה
היו בין הראשונים
שאכלו את קודמיהן בכל פה...
הלומה ומבוישת נסה אני מהן
ומצליבה את כפותי בתקוה
ומבקשת בכל לשון של בקשה
להמיר את הקללה בברכה... |
|
|
-איך קוראים
לך?
-אה...טוב,
אה...תראה...
-נו, אתה יכול
להגיד. אל
תתבייש בגללי.
-יהושפט.
-נעים מאוד,
ששבצאר.
קטעים נבחרים
מהספר ההסטורי-
"שיחות על
הפיגומים של
מגדל בבל"
בהוצאת גחלילית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.