שירה לירי / מהי |
מכסים ביופי מתוק וקודר
באישון הליל עותקים נשימה
שזורים כוכבים, מכסים הבמה.
עיניים בוהות, בפליאה, בתמיהה,
מלוות הן בחטא הבורא - הקנאה
מבטים נלטשים, מלאי דמעות
רגשות נשפכים, הזדהות שכזאת.
על אותו הר גבוה כולם מביטים
הזהו המכוסה בוילונות השחורים
מושך את העין, הרגש, הלב,
אך בו בתוכו מסתתר הכאב.
שירים לאהובה ניצחית :)
31.8.07
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|