זה זיכרון קצר ליום הולדתך. הזמן בלתי קיים, בלתי נתפס ואי אפשר למדוד אותו, כמו שאי אפשר למדוד את הטיפות שנוטפות, שעוטפות, ששוטפות מעלינו, מאתנו, אותנו, אני עדיין יכולה לראות את הטיפות שקופות, מכשפות, חשופות, נזילות כמו גשם מטאפורי של מולקולות ממשיות של מים. ברים אנחנו. אני יודעת ללכוד את המבטים שלך גם בחושך. (7/8/2007) |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|