לא יכולה לסבול את המחשבה שזו הייתה הנשיקה האחרונה שלנו;
טעם דביק-מריר כזה של תשוקה עצובה.

אני מכורה אליך. מכורה לחום גופך שהלהיט את כפות רגליי הקפואות
עת חיפשו עיר-מקלט לעת-ערב.

אני צועקת לשמיים ללא קול, נושמת עמוק ונחנקת.
קצרת-נשימה או קצרת-ראייה, וקצרה, כל- כך קצרה האהבה הזאת...


נמשכת אליך כמו אל אש
ונשרפת
בקצות אצבעותיי רוצה לגעת בך
על בהונות רגליי מהלכת אליך
נוגעת - לא - נוגעת
לא אפר את השלמות
עם האמת.

עיניך פוצעות
אבל
נשארתי שלמה.