אי זי / כאן ועכשיו |
בתוך ההריסות
פגשנו זה את זו
וכאן נשארנו.
כאן לא הקמנו בית
ולא ניטע תקוות
מספיק לחמנו
ודיממנו
והשכלנו.
אתה נשאר אתי
אוחז בי כשחשוך
ואני לא מרפה
כשאתה שוקע,
אך בעולם שלנו
המוקף חומות
אין אור אשר חודר
אין אור בוקע.
אני לא ישנה,
לא מסירה עיניי
והמבט שלך צורב בי צלקות.
אבל אנחנו כאן,
אולי נועדנו
אולי אין צורך
להרבות במחשבות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|