עוד לילה קריר עבר על העיר, מנשב את רוחות הצפון, מעיר את כל
מי ששנתו הייתה קלילה במקצת, אך יש כאלה שגם לא התעוררו, יש
כאלה שלא יתעוררו עוד לעולם. אחת מהם הייתה מרי ג'יין... רק
הבוקר חגגה את סיום לימודיה באוניברסיטה ועכשיו היא מוטלת חסרת
חיים בין הסמטאות, גופה השברירי פצוע כולו, משאיר כתמים
סגולים-כחולים על עורה הלבן. מבט מהיר סביב גופה מגלה פטיש
עבודה ספוג דם והרבה איברים מרוטשים, לא שלה... וגם אי אפשר
לדעת ממש של מי, רק אפשר לזהות עליהם שהם איברי גבר. רגל שעירה
ושרירית, זרוע מרוסקת סגורה באגרוף... כל אלה רק רומזים במקצת
על הטבח שהתרחש פה לפני כמה שעות...
השמש עומדת לעלות אל פני השמיים. בקרוב יגיעו לכאן אנשים ויראו
במו עיניהם את הזוועה. אך האם הם ימצאו את האשם? האם הם יוכלו
להוקיע מביניהם את זה אשר לוקח את הטובות בבנותיהן, אשר משחית
את גופם של הישרים מבניהם.
צהרי היום כבר הגיעו ועוד אין ניחוש מיהו האשם, וכשירד הלילה
והוא ייצא שוב למסע הציד שלו יוכלו תושבי העיר רק להמתין בשקט
ולראות בבוקר מי חסר.